הזכות המשפטית לאזרח

הסדר נושים: לפני הליכי חדלות פירעון

aviv — Mon, 13 Sep 2021 14:57:17 +0000

הסדר נושים לפי סעיף 19א בחוק

כאשר אדם פרטי או בעל עסק מגיעים למצב בו אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם ונכנסים להגדרה של חדלות פירעון החוק מאפשר מספר דרכי פעולה להתמודדות עם החובות. בין היתר הליכי חדלות פירעון, הפטר על החובות, פירוק חברה והסדר מול ההוצאה לפועל.

אך במאמר זה נעסוק באפשרות נוספת שהמחוקק ראה לנכון להוסיף גם אותה להתמודדות עם חובות והיא הסדר נושים, נעסוק ביתרונות ההסדר, כיצד נערך, מתי ניתן להגיע להסדר, מה עושים אם בין הנושים יש מתנגד להסדר.

מהו הסדר נושים?

הסדר נושים הוא הסכם בו מגיעים החייב והנושים שלו להסכמה בנוגע לתשלום חובותיו של החייב, מסכימים על גובה, כמה יש לשלם לכל נושה, מסדירים את פריסת התשלומים. זאת מבלי להיכנס להליך בבית משפט ולפתוח תיק פשיטת רגל או חדלות פירעון.

יתרונותיו של הליך הסדר נושים

הליכי חדלות פירעון הינם הליכים ארוכים שבדרך כלל נמשכים מספר שנים במהלכם פרעון החוב נעשה בתשלומים נמוכים ולאורך זמן, יבוא ויגיד החייב כי זה דבר מצוין עבורו! אך אין זה נגמר כאן, במהלך כל התקופה החייב מלווה בסנקציות שיכבידו באופן משמעותי על התנהלות חייו, בין היתר, איסור יציאה מן הארץ, איסור על החזקת כרטיסי אשראי ושיקים, הגבלה על החזרת רישיון נהיגה ומעקב הדוק על הכנסותיו והוצאותיו.

לכן להסדר נושים יתרונות רבים לשני הצדדים, ראשית כל לחייב עצמו, שכן בהליך של הסדר נושים יוכל לחסוך לעצמו הליך ארוך ומתיש שמלווה בהגבלות רבות וחיים תחת "זכוכית מגדלת", ונוסף זהו הליך שלחייב יש שליטה עליו ובסופו של דבר הוא נגמר בהסכמה, מה שנותן את התחושה שהחייב אחראי לגורלו ומשלים עם ההסדר.

להליך זה יתרונות רבים גם לנושים שכן בהליך זה, פריסת התשלומים לרוב מסתיימת בתקופה קצרה מאשר הליך של החדלות פירעון, והסכום הנגבה לרוב הוא גדול משהיו מקבלים בהליך חדלות פירעון, ובנוסף נכנס לתמוה גם האלמנט המנטלי שכן החייב הגיע להסכמה בנוגע לסכום ופריסת החוב ולכן לרוב הם מקיימים את חלקם בתשלומי ההסכם.

עריכת הסדר נושים

הצדדים יכולים טרם פתיחת הליכים משפטיים לנהל משא ומתן באמצעות עורכי דינם וזאת על מנת להגיע להסדר החובות בין הנושים לחייב.

הליך המשא המתן לרוב הינו הליך מתוח ומלא אמוציות ומטענים בין הצדדים ולכן מומלץ, רצוי ואף חובה לנהל אותו באמצעות עורכי דין מנוסים שרואים את טובת לקוחם, הבנה של יתרונות ההליך והמשמעויות של הליכה בהליכי גבייה אחרים. בכך הצדדים נוטים יותר לנתק את הרגש, להתפשר ולהגיע להסכמות תוך הסתכלות על התמונה הרחבה.

גם הנושים וגם החייב מבינים שעל מנת להגיע להסדר שיסדר את שני הצדדים, יש להגיע להסדר בו כל צד מתפשר קצת. מצד הנושים יאלצו להתפשר על פריסת החוב לתשלומים למשך תקופה שתוסכם ולרוב לתקופה ממושכת ואף לוותר על חלק מהחוב, והחייב מצידו ייאלץ לשאת בתשלומים גבוהים למשך תקופה ארוכה עד שיסיים לשלם את חובותיו.

חשוב להבין שהכלי הסדר נושים הינו כלי יעיל בעל יתרונות רבים. אך כל מקרה לגופו ויש להיעזר בעורך דין מנוסה בהסדרי נושים והליכי חדלות פירעון (בין אם חייב ובין אם נושה) על מנת לבחון את כל האפשרויות למיצוי מירבי של הזכויות.

הפוסט הסדר נושים: לפני הליכי חדלות פירעון הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

לשון הרע לפי החוק

aviv — Mon, 13 Sep 2021 14:14:51 +0000

"עדיף שם טוב – משמן טוב"
שמו של האדם הוא אחד הנכסים החשובים ביותר לאדם, ופגיעה בו היא פגיעה קשה מאוד,
לא בכדי קבע המחוקק פיצוי כל כך משמעותי על כל פגיעה שכזו.
הוצאת דיברה היא לא פגיעה רק בשמו הטוב של אדם אלא גם הוקרת פגיעה במשלח ידו של אדם ובמוניטין עסקי של חברות ועסקים.

במציאות היום כל אחד שמע על הביטויים "לשון הרע" ו"הוצאת דיבה".
לכל מקום שלא נפנה יצוץ מקרה בוא תובעים או נתבעים על הוצאת דיבה.
בין אם זה פוליטיקאים או סלבריטאים, חברות ענק, אנשי תקשורת,
עורכי דין, רופאים, עסקים, ואנשים מן הישוב.

עלייתם של הרשתות החברתיות בשילוב השיח הישראלי חם המזג, תוסיפו לזה שהיד יותר "קלה" על המקלדת והרי לכם מתכון לשיח פוגעני וכר פורה להוצאות דיבה רבות.
לכן, לעיתים קרובות נשמע במהדורות החדשות על ידיעות בדבר תביעות לשון הרע.

משום כך, חשוב להבין קודם כל מהי לשון הרע ומתי התבטאות פוגענית תחשב ללשון הרע המצדיקה פיצוי בגינה.

מהו לשון הרע לפי החוק?

ההסבר הפשוט ביותר שמאפשר לכל אחד להבין מהי לשון הרע הוא, כדי שתקים עילת תביעה וזכאות לפיצוי, צריכה שתכלול שני דברים : (1) לשון הרע (2) פרסום.

לשון הרע מוגדרת בס' 1 לחוק "איסור לשון הרע" בו נקבע כך:

"לשון הרע מהי

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;"

המשמעות של הסעיף ברורה – הגדרת לשון הרע הוגדרה בצורה רחבה ביותר שתכלול בתוכה מספר רק של סיטואציות אפשריות תוך כביעה שכל התבטאות שיש בו פוטנציאל לפגוע בשמו הטוב של אדם, במשלח ידו או בעסק תחשב ללשון הרע.

פרסום מוגדר בס' 2 לחוק "איסור לשון הרע" בו נקבע כך :

"פרסום מהו

(א) פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

(ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע."

גם בס' 2 המחוקק קבע הגדרה רחבה שתכליל מספר רב של דרכי פרסום ואופן הפרסום, כך למשל אפשר לפרסם בכתב, בדיבור, בדפוס, ציור, צליל ואפילו תנועה. כמו כן, מספיק שהפרסום יופץ לאדם אחד חוץ מהאדם המוכפש ומפיץ האמרה כדי שיחשב שפורסם ואין צורך שהפרסום יהיה המוני.

בנוסף מתייחס הסעיף לפרסום שעלול היה , בהתאם לנסיבות, להגיע לגורם שלישי יחשב הדבר לפרסום. כך למשל אם ישלח מכתב שעל גבו יכתבו דברים מכפישים ופוגעניים בצורה בה הדוור היה יכול לראותם ייחשב הדבר לפרסום לשון הרע.

פיצוי ללא הוכחת נזק

בדרך כלל כאשר אדם רוצה לתבוע פיצוי על נזק שנגרם לו הוא נדרש להוכיח שנגרם לו נזק שאותו מעריכים בשווי וכסף ולפיו פוסקים את גובה הפיצוי.

לאור השיח הפוגעני ולאור הקושי בהוכחת והערכת נזק שנגרם כתוצאה מהוצאת דיבה ופרסום לשון הרע. בחוק, המחוקק יצר מנגנון בו בתובע לא צריך להוכיח שנגרם לו נזק אלה רק שאכן התקיים פרסום לשון הרע.

ומנגד קבע מחוקק תקרה לגובה הפיצוי שבתי המשפט יכולים לפסוק בגין תביעות לשון הרע, תוך התייחסות למניע וכוונותיו של המפרסם.

כך נקבע בס' 7א. לחוק שבתביעה אזרחית לפיצוי בגין לשון הרע התקרה תעמוד על 50,000 ₪ (יפורט במשך מדוע בפועל התקרה היא כ- 70,000 ₪ ) בגין כל פרסום שמהווה לשון הרע! ובמידה שהפרסום היה בכוונה לפגוע, תקרת הפיצוי תהיה כ- 100,000 ₪ (אך בפועל 140,000 ₪ )

מדוע נכתב לעיל שהסכומים שניתן לקבל בפועל גבוהים מהסכומים הקבועים בחוק?

חוק לשון הרע נחקק לפני עשרות שנים בשנת 1965, כאשר קבע המחוקק את תקרות הפיצוי קבע בנוסף שסכומים אלה יהיו צמודים למדד ולכן עם עליית המדד לאורך השנים הביא ששווים של 50,000 ₪ בשנת 1965 שווים היום כ-70,00 ₪ היום.

חוק איסור לשון הרע אל מול חופש הביטוי

הגדרותיו של חוק איסור לשון הרע ל"פרסום" ו"לשון הרע" רחבות מאוד ולא בכדי, מטרתו של המחוקק הייתה לכלול בתוך ההגדרות הללו כמה שיותר מקרים שבהם עלול להיות פרסום לשון הרע והצאת דיבתו של אדם, עסק או תאגיד.

הגדרות הרחבות הללו לצד הסכומים הגבוהים מאוד שנקבעו כתקרה לפיצוי בגין כל פרסום גורמים לאנשים לחשוב שבקלות ניתן יהיה לקבל פיצוי בגין לשון הרע שפורסמה ושעלולה לפגוע בהם ובשמם הטוב דבר אשר מוביל לתביעות לשון הרע מרובות.

יש להבין שהחוק מגביל את חופש הביטוי של הציבור, נכון שהוא מגביל צורות התבטאות פוגעניות, אך עם זאת חופש הביטוי הוא עקרון בסיסי וחשוב ביותר במדינה דמוקרטית. לכן כאשר בתי המשפט פוסקים פיצויים בגין אמרה כזו או אחרת הם בעצם מגבילים את חופש הביטוי.

בגלל ההתנגשות שבין החוק לעקרון חופש הביטוי ניתן לראות שחלק ניכר מהחוק הוקדש להבהרות מהם פרסומים מותרים שלא ייחשבו לפרסום לשון הרע ולהגנות שניתן לטעון להגנה מפני תביעות.

להלן נסקור את הסעיפים מרכזיים בהגנות לשון הרע

הגנת פרסום מותר

בסעיף 13 לחוק מפורטים מקרים בהם בחר המחוקק להעניק הגנה לנאמר בהן.

במילים אחרות מדובר בפרסומים שפוגעים באדם אך בגלל הנסיבות שהם נאמרו או בפורום שנאמרו יזכו להגנה ולא תתאפשר הגשת תביעת לשון הרע בגינם. הסעיף לא מתייחס לתוכנו של הפרסום ולכן ייתכן מצב בו אפילו פרסום שקרי יוכל להיכנס לאחד מתתי סעיפיו של סעיף 13 ויזכה להגנה מפני תביעה.

בסעיף 13 נכללים 11 מצבים בהם פרסום לשון הרע יזכו להגנה גם אם היו פוגעים, מצבים אלה נקראים "פרסומים מותרים".

הפרסומים המוגנים בסעיף זה הם פרסומים:

פרסומים של הכנסת.
פרסומים על ידי הממשלה או פרסומים בישיבות ממשלה כך למשל חברי הכנסת יזכו להגנה על הנאמר בישיבות הממשלה ולא יפחדו להתבטא.
פרסומי מבקר המדינה.
פרסום של שופט/בורר וכל אדם בעל תפקיד עם סמכות שיפוטית – גם הגנה זו נתנה על מנת להעניק לשופטים הגנה וחופש התבטאות מלאה.
פרסום על ידי בעל דין במהלך הליך שיפוטי – במהל דיון בבית המשפט, דברים שיאמר צד לדיון יזכו להגנה ולא יוכל להיתבע על דבריו במסגרת חוק לשון הרע.
פרסומים של ועדות חקירה.
דו"חות של ישיבות בתי משפט.
דו"חות של ארגונים בין-לאומיים.
פרסום שישנה חובה לפרסם על פי דין או הוראה של רשות – כך למשל תלונה במשטרה של שכן כי שמע צעקות משכנו בטענה שהוא מכה את אשתו לא תחשב ללשון הרע שכן חייב השכן לדווח למשטרה על מקרה כזה גם אם לא צדק השכן בטענותיו (ובתנאי שלא התלונן בזדון).
פרסום תמצית של מרשם המתנהל על פי חיקוק או מסמך הפתוחים לעיון הציבור.
פרסום חוזר, בצורה נכונה והוגנת, של המפורט בסעיפים (1), (3), (4), (7), (8), (9) או (10).

הגנת "אמת דיברתי" או "אמת בפרסום"

הרבה נוטים לחשוב שאם מה שהם אומרים או מפיצים נחשב לאמת בעיניהם אז הם יהיו מוגנים מפני תביעת לשון הרע, ולכן מותר להם לפרסם ולהפיץ את האמת שלהם ברשתות החברתיות. לכן נפוץ מאוד היום פרסומים שכל מטרתם היא להפיץ את האמת על אדם מסוים.

השאלה הנשאלת היא האם האמת של המפרסם היא אמת סובייקטיבית או אמת אובייקטיבית. זאת אומרת, האם מה שפרסם תחשב לאמת שרק הוא מאמין בה או שהיא האמת העובדתית והנכונה. כאן עובר הגבול בין פרסום מותר לאסור אך זה לא הכל.

בחוק לשון הרע קבועה בסעיף 14 הגנת אמת בפרסום שזכתה לכינוי "הגנת אמת דיברתי". בפועל הסעיף לא עוסק אך ורק בשאלה האם מה שפורסם אמת או לא אלא גם בוחן אם לפרסום יש עניין לציבור.

זאת אומרת שזה לא מספיק שמה שפורסם הוא אמת לאמיתה אלא שגם יהיה עניין לציבור. כך לדוגמה: פרסום שפלוני בוגד באשתו יכול להיות נכון אך אם אין בזה עניין לציבור המפרסם חשוף לתביעת לשון הרע למרות שהפרסום הוא אמת.

מכאן נשאלה השאלה מהו עניין ציבורי?

בהתאם להלכה הפסוקה, נקבע בבתי המשפט שעניין ציבורי הוא עניין שיש לידע את הציבור כדי להגשים מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת אמיתית בידיעתו ושיהיה קשר בין הידיעה שפורסמה לציבור שבה הוא פורסם.

כך לדוגמה פרסום על אדם פדופיל שמסתובב ברחובות תל אביב הקורא להורים להשגיח על ילדיהם יכול שייהנה מהגנת סעיף 14. אך אם בפועל הידיעה פורסמה בעיתון מקומי בצרפת אז אין קשר בין הציבור לידיעה, זאת אומרת שפרסום שכזה לא ייהנה מהגנת סעיף 14.

הגנת תום הלב

סעיף 15 קובע, ב-12 תתי סעיפיו, שנתבע בתביעת לשון הרע יהיה זכאי להגנה אם פרסם את הפרסום בתום לב באחת מהנסיבות שמפורטות בסעיף 15.

הנסיבות המוגנות על ידי סעיף 15 לחוק הם:

המפרסם לא ידע ולא היה צריך לדעת שפרסום שלו פוגע באדם מסוים.
היחסים שבין המפרסם לנפגע חייבו את המפרסם באופן חוקי, חברתי או מוסרי לעשות את אותו פרסום.
הפרסום נעשה לשם הגנה אישית של המפרסם.
המפרסם חווה את דעתו על איש ציבור בתנאי שפרסום מתייחס לעניין הנוגע לעיסוק הציבורי או דבר שנובע מימנו.
הפרסום היה על התנהגות אדם שהיה בעל דין בהליך משפטי או מייצג של בעל דין.
הפרסום היה העברת ביקורת על יצירה ספרותית, מדעית, אומנותית שהוצגה בפומבי ואפילו גם ביקורת על אופיו או התנהגותו של הנפגע שהוצגה במסגרת היצירה.
פרסום של אדם הממונה על הנפגע והפרסום היה מוצדק בגלל שהוא היה ממונה עליו. כך לדוגמה אם הורה מדווח על בנו שהוא משתגע והוא עלול לפגוע בעצמו או באחרים יכול להיות מוצדק ויזכה להגנה.
הפרסום הוא תלונה על אדם לממונה עליו או לרשות ממשלתית כגון המשטרה אך לא תינתן הגנה על פרסום עצם הגשת התלונה. כך למשל אפשר להתלונן במשטרה על אדם מבלי שיוכלו לתבוע את המתלונן בתביעת לשון הרע.
הפרסום היה סיכום של דיון או אסיפה פומבית שהיה לציבור גישה אליה ובתנאי שהסיכום היה נכון והוגן.
הפרסום נעשה כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן. כך לדוגמה אדם שמכריז על חברו שהוא שקרן יזכה להגנה אם חברה פרסם עליו שהוא נוכל וגנב.
פרסום ידיעה לכלי תקשורתי כדי שיבחן אם ניתן לפרסמה בכלי התקשורת
במקרה של פרסום לשון הרע בשידור חי (בזמן אמת) יזכה האחראי על השידור להגנה וזאת אם הוא לא ידע שאחד האנשים בשידור יוציא דיבתו של אדם בשידור החי.

הפוסט לשון הרע לפי החוק הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

עורך דין אישי: בלי הפתעות, בתשלום חודשי

aviv — Sun, 12 Sep 2021 10:54:08 +0000

חברות ועסקים

אנשי עסקים וחברות נתקלים רבות במקרים המצריכים ייעוץ / ליווי משפטי אך תשלום שכר טרחת עורך דין הופך את כל העניין ללא כדאי, ולכן מוותרים מראש.

כך לדוגמא: לאנשי עסקים רבים מצטברים שיקים שלא כובדו מלקוחותיהם על סכומים קטנים ואינם מתחילים בהליכי גביה כי שכר טרחתו של עורך הדין עולה על סכום החוב.

בשל עלויות יקרות של טיפול משפטי נוטים בעלי העסקים לפעול בעצמם ובכך עלולים לעשות טעויות משפטיות ולהפסיד כספים רבים.

עסקים וחברות גדולים עם היקף מחזור ופעילות המצדיק ייעוץ משפטי קבוע נוטים להעסיק יועץ משפטי בשכר בחברה, תשלום לעורך דין חיצוני בשיטת ריטיינר תחסוך לחברה העסקת יועץ משפטי בשכר גבוה ואת כלל תשלומי הפנסיה, הביטוחים, ופיצויי פיטורין המלווים לשכרו עקב זכויותיו כעובד שכיר.

גם כלפי עורך הדין התקשרות בעסקה כזו תהיה יותר משתלמת שכן טיפול בלקוח בצורה שוטפת מקלה על עורך הדין להעניק את השירות המשפטי ללקוח שכן לרוב ישנם מקרים שחוזרים על עצמם כמו גביית שיקים חוזרים, מכתבי התראה ואימות חתימה, כך ששני הצדדים מרוויחים מייעול השירות המשפטי.

לכן, מומלץ להתקשר עם עורך דין בהסכם תשלום בשיטת הריטיינר החודשי אשר במסגרתו יטפל בכל צרכיו של בעל העסק ויחסוך ללוקח כספים רבים.

מהו תשלום ריטיינר?

תשלום בשיטת "ריטיינר" הוא תשלום חודשי קבוע בתעריף מוסכם מראש, שיטת תשלום זו מקובלת בכמה ענפים במשק וגם בתחום השירותים המשפטיים.

הצורך בשיטת תשלום זו עלה משטח, שכן כפי שנאמר לעיל להרבה עסקים וחברות יש מספר רב של תיקים "קטנים" שמצטברים לסכומי כסף גדולים, אך בסופו של דבר תמחור של כל תיק ותיק בנפרד מייקר משמעותית את השירות.

מה כולל תשלום הריטיינר החודשי?

בכל מקרה לגופו יבחנו ויעריכו עורך הדין והלקוח את צרכיו של הלקוח, ישנם לקוחות שיצטרכו יותר שירותי גביה, אחרים כתיבת הסכמים, כאלה שצריכים טיפול משפטי מול עובדים ותביעות בדיני עבודה.
לכן, טווח המחירים הוא דינאמי ויותאם בכל מקרה למידותיו של הלקוח.

למה עדיף תשלום ריטיינר לעסקים ולחברות?

עורך דין אישי – ראשית, והכי חשוב, שיטת תשלום זו מקנה ללקוח שירותים משפטיים שותפים ואת האפשרות להיוועץ עם עורך דין גם בדברים קטנים, בכך בעל העסק מקבל את הביטחון שהוא פועל בצורה המיטבית והיעילה ביותר מבלי לוותר על זכויות המגיעות לו ושלא היה מודע אליהן כלל.
תשלום קבוע, בלי הפתעות – בזכות שהתשלום הוא קבוע, החברה או בעל העסק יכול להכניס בקלות את ההוצאה לתקציב החודשי וכך יוכל לתכנן צעדיו מבלי להידרש להוצאה חד פעמית גבוהה עבור שירות משפטי שנאלץ לשלם.
תשלום שמתאים לצרכי הלקוח – כמובן שכל עסק יש את הצרכים שלו ולכל אחד דרוש היקף שונה של שירותים משפטיים, לכן הלקוח יוכל להתאים את תחום הטיפול המשפטי שיזדקק לו ובכך להתאים את התשלום החודשי.
חיסכון בזמן – אין צורך בכל מקרה שהלקוח זקוק לסיוע משפטי לבזבז זמן בקבלת הצעות מחיר ומשא ומתן כספי על כל מתן שירות.
יצירת קשר עסקי – עם הזמן נוצר קשר בין עורך הדין ללקוח שמאפשר לעורך הדין לתת מענה משפטי מדויק יותר ומעמיק יותר בהסתמך על כל הידע שצבר על הלקוח וחוסך זמן ללקוח בהסברים לעורך דין חדש בכל שירות משפטי את הנתונים.

מעניק ייעוץ משפטי שוטף לעסקים וחברות, שירות זה מאפשר לבעל העסק להתמקד במה שהוא עושה הכי טוב וזה לנהל את העסק שלו! ובעניינים המשפטיים שמתלווים לעסק אני אהיה עורך הדין האישי שלך שילווה אותך ואת העסק, בין אם זה גביה של שיקים חוזרים של לקוחות, מכתבי התראה, בדיקת חוזי שכירות, התנהלות מול לחצים מהעירייה ובאופן כללי נותן לך שקט.

במסגרת השירות ניתן לכלול ייעוץ וטיפול משפטי שוטף בעניינים שונים, וביניהם:

כתיבת מכתבי התראה.

הגשת תביעות בבית המשפט לתביעות קטנות.
טיפול מול עובדים אשר מגישים תביעות בדיני עבודה בבית הדין לעבודה ו/או ייעוץ משפטי לעניין חוזה עבודה של עובד וכיוצ”ב.
עריכת חוזים שונים ו/או פירוש של חוזים קיימים.
חתימה ואימות על טפסים שונים הנדרשים ע”י גופים ציבוריים (בנקים, רשויות, וכו’)
הגשת המחאות לביצוע בהוצאה לפועל (כאשר שיק של לקוח או ספק חזר מסיבה כלשהי).
חתימה ואימות של תצהירים שונים ומסמכים נדרשים לרשם החברות.
טיפול בבעיות המתעוררות במסגרת הבית המשותף בו מצוי בית העסק.
ייעוץ בענייני נזיקין ותביעות נגד חברות ביטוח.
ייצוג מול ועדות ארנונה.
שירותים נוספים – על פי צרכי העסק.

הפוסט עורך דין אישי: בלי הפתעות, בתשלום חודשי הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

הפחתה במס רכישה: זה הזמן לרכוש דירה להשקעה?

aviv — Sun, 12 Sep 2021 10:35:09 +0000

מגפת הקורונה היא תקופת משבר, אך יש מי שרואים בה דווקא תקופה של הזדמנויות. בינואר 2021 אושרה הפחתת מס הרכישה, ושכנעה משקיעים רבים לחפש אחר נכס מתאים, כדי ליהנות מההפחתה ולשלם הרבה פחות מס. מה היקף ההפחתה, ואילו הזדמנויות אפשר למצוא בשוק הנדל"ן בתקופת קורונה? הכל בכתבה הבאה.

מאת: עו"ד אביב אליהו

שוק הנדל"ן הישראלי עבר טלטלה בשנה האחרונה בעקבות המשבר הכלכלי, אך המשקיעים שיש בידיהם הון לרכישת נכס או נכסים יכולים למצוא הזדמנויות אטרקטיביות מאוד דווקא בתקופה זו. נכסים שנמכרים במחיר הנמוך ממחיר השוק, משקיעים הזקוקים להון נזיל ומעוניינים לממש את ההשקעה ולמכור במהירות נכסים וירידה כללית בביקושים. כל אלה יכולים להניב למשקיעים נכסים במחירים נמוכים. לכל אלה מצטרפת הפחתה במס רכישה מרכישת דירה שנייה, שנכנסה לתוקפה ב- 16.1.2021.

לפני התיקון מס הרכישה על חלק השווי שעד 5,340,425 ₪ עמד על 8%, ועל חלק השווי שמעל 5,340,425 ₪ 10%. לאחר העדכון, מדרגות מס הרכישה על דירה שאינה דירה ראשונה של הרוכש עודכנו למדרגות:

על חלק השווי שעד 1,292,280 ש"ח – 5%.
על חלק השווי העולה על 1,292,280 ש"ח ועד 3,876,835 ש"ח – 6%.
על חלק השווי העולה על 3,876,835 ש"ח ועד 5,338,290 ש"ח – 7%.
על חלק השווי העולה על 5,338,290 ש"ח ועד 17,794,305 ש"ח – 8%.
על חלק השווי העולה על 17,794,305 ש"ח – 10%.

מה זה אומר בפועל?

מדרגות מס הרכישה אשר חלות על רכישת "דירה נוספת" (שאינה יחידה), בהתאם להוראות סעיף 9(ג1ג)(1) לחוק רוכש של דירת מגורים (שאינה דירת מגורים יחידה) מיום 16.1.21 ועד ליום 15.1.22 יחויב במס רכישה בהתאם למדרגות להלן:

על חלק השווי שעד 1,294,770 ש"ח – 5%
על חלק השווי העולה על 1,294,770 ש"ח ועד 3,884,295 ש"ח – 6%
על חלק השווי העולה על 3,884,295 ש"ח ועד 5,348,565 ש"ח – 7%
על חלק השווי העולה על 5,348,565 ש"ח ועד 17,828,555 ש"ח – 8%
על חלק השווי העולה על 17,828,555 ש"ח – 10%

מדובר בתיקון משמעותי ,שיכול לחסוך הרבה כסף. במקרה של דירה שעולה 2 מיליון ₪ לדוגמה, ההפחתה תהיה בגובה 50,000 ש"ח.

האם קיימת אפשרות לפטור מלא ממס הרכישה?

יש הרבה אפשרויות לפטורים, הנחות או דחיית מס. יש הנחות במס רכישה למי שמוגדר כעולה, לנכים (גם אם זה נכס למגורים וגם אם זו דירה שנייה), למשפחות שכולות ולמקרים נוספים. עורך דין מנוסה יודע לבחון כל מקרה, ולדעת האם יש זכאות להקלות כלשהן ומהי הדרך הטובה ביותר להגיש את הבקשה.

מהי אפשרות דחייה?

יש אפשרות להגיש בקשת דחייה בתשלום המס, כך שהרוכשים לא ישלמו ברגע הקנייה הרכישה אלא בעוד 18 חודשים. בדרך כלל נבקש דחייה אם הרוכש מעוניין למכור את הדירה הקודמת, ואז לא צריך כלל לשלם מס רכישה. ניתן לבקש דחייה של 18 חודשים. חשוב לציין שבמידה והדירה הראשונה לא נמכרה, והתקבלה דחייה במס, יש ריבית והצמדה למס.

לסיכום: הפחתת המס שנכנסה לתוקפה בינואר 2021 בשילוב המצב החדש בשוק הנדל"ן בישראל יכולים לפתוח הזדמנויות חדשות למשקיעים המחפשים נכסים במחיר אטרקטיביים. עורך דין מנוסה במקרקעין יכול לסייע למשקיעים למקסם את התשואה שלהם מרכישת נכס חדש דווקא בזמן קורונה.

עו"ד אביב אליהו, משרד עו"ד דין המתמחה במקרקעין, חדלות פירעון ומשפחה.

הפוסט הפחתה במס רכישה: זה הזמן לרכוש דירה להשקעה? הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

ביטול חוזה וחוק החוזים

aviv — Thu, 09 Sep 2021 13:10:51 +0000

במציאות של היום נפוצים יותר המקרים בהם צדדים להסכם או חוזה אינם עומדים בהתחייבויותיהם. בין אם זה שוכר שלא עומד בתשלום דמי השכירות, אם זה משכיר שאינו מאפשר לשוכר לעשות שימוש במושכר, סחורה שלא סופקה עקב קשיי לוגיסטיקה או אולם אירועים שלא יכול לקיים את האירוע שסוכם.

מאמר זה יפורטו הטעמים לביטול חוזה עקב הפרתו תוך התייחסות למציאות של היום בה שוכרים ובעלי נכסים נקלעו לסיטואציה בה הם לא יכולים לעמוד בהתחייבויות שסיכמו ביניהם.

באיזו דרך ניתן לבטל חוזה?

הדרך לביטול חוזה נקבעה בס' 20 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ( להלן – חוק החוזים).

דרך הביטול

"20. ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפיה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפיה."

בסעיפים 7 ו-8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן – חוק החוזים תרופות) נקבעה מתי קמה לצד להסכם הזכות לביטול ואיך יש לנהוג לאחר מכן.

הזכות לביטול

7. (א) הנפגע זכאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה הייתה יסודית.

7. (ב) היתה הפרת החוזה לא יסודית, זכאי הנפגע לבטל את החוזה לאחר שנתן תחילה למפר ארכה לקיומו והחוזה לא קויים תוך זמן סביר לאחר מתן הארכה, זולת אם בנסיבות הענין היה ביטול החוזה בלתי צודק; לא תישמע טענה שביטול החוזה היה בלתי צודק אלא אם המפר התנגד לביטול תוך זמן סביר לאחר מתן הודעת הביטול.

7. (ג) ניתן החוזה להפרדה לחלקים והופר אחד מחלקיו הפרה שיש בה עילה לביטול אותו חלק, אין הנפגע זכאי לבטל אלא את החלק שהופר; היתה בהפרה גם משום הפרה יסודית של כל החוזה, זכאי הנפגע לבטל את החלק שהופר או את החוזה כולו.

דרך ביטול החוזה:

8. ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה – תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה."

מהי הפרה יסודית ?

כפי שניתן לראות לעיל בסעיף 7 (א) לחוק החוזים תרופות, צד לחוזה ניתנת הזכות לבטל את החוזה באופן מיידי כאשר הצד השני הפר את החוזה הפרה יסודית, הגדרתה של הפרה יסודית מוגדת בס' 6 לחוק החוזים תרופות:

"לענין סימן זה, "הפרה יסודית" – הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה".

כפי שניתן לראות הגדרה של הפרה יסודית היא הגדרה שבחלקה הראשון פתוחה לבחינה אובייקטיבית בכך שיש לבחון אם אדם סביר היה בכלל מסכים להתקשר בחוזה אם היה ידוע לו על ההפרה ומה שהיה נגרם בעקבותיה. הפרות כאלו הן לרוב הפרות כבדות משקל שיורדות לשורש ההתקשרות בין הצדדים לחוזה ולא הפרות קלות הנוגעות לס' המשלימים ללב ההתקשרות כמו חריגה קלה במועדים.

בחלקה השני של ההגדרה המחוקק מבחין שהוא יותר טכני וקל לבדיקה, שכן אם הצדדים הסכימו בחוזה שהפרת סעיף מסוים תחשב להפרה יסודית. זאת אומר שהיא אכן הייתה חשובה לצדדים באופן סובייקטיבי ולכן הפרת סעיף זה תחשב ליסודית. עם זאת נקבע שלא ניתן להסכים שהפרת כל סעיף מסעיפי החוזה תחשב ליסודית שכן הסכמה כזאת מרוקנת את החוק מתוכן. ולרוב הצד החזק בחוזה יאלץ את הצד החלש לחתום כי כל הפרה תהיה הפרה יסודית.

כמו כן אם החליט הצד שהפרו כלפיו את החוזה לבטל החוזה, חייב הוא להודיע על כך לצד המפר ולא רק להניח באופן חד צדדי שהחוזה בטל כאשר עשוי הצד השני לחשוב שהחוזה עדיין תקף. שכן הוא זכאי לדעת אם הפרתו הביאה לביטוח ההסכם או לא כדי שיתנהל בהתאם (ראה ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ (פורסם בנבו), בעמ' 545).

באשר לס' 7 (ב) לחוק החוזים תרופות נקבע מנגנון מקל יותר במקרים של הפרה שאינה יסודית, לפיו יש להודיע לצד המפר על ההפרה תוך מתן ארכה לתיקונה ובמידה והמפר ימשיך בהפרתו תקום לצד שכלפיו הופר ההסכם הזכות לבטלו.

"זמן סביר" לביטול החוזה

כפי שראינו לעיל בס' 20 לחוק החוזים ובס' 8 לחוק החוזים תרופות נקבע כי יש לתת למפר הודעה על ביטול ההסכם תוך "זמן סביר" לאחר שנודע לצד הנפגע על ההפרה.

"זמן סביר" הוא הגדרה כללית שנועדה לאפשר לבית המשפט מרווח תמרון רחב בבואו להחליט בכל סוגיה וסוגיה שכן בכל סיטואציה תקופת זמן אחרת יכולה להיחשב כסבירה, כך למשל כאשר מדובר בקשרי מסחר במוצר שיכול להתקלקל כמו מזון זמן סביר יהיה קצר, אך אם מדובר במכירת אופציות עתידיות הזמן הסביר יהיה ארוך יותר.

בית המשפט קבע בע"א 42/86 אבידוב נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פורסם בנבו), בעמ' 516, לעניין זמן סביר לביטול חוזה:

"זמן סביר' לעניין הודעת ביטול חוזה שונה הוא ממקרה למקרה, ויש לפרשו בהתחשב במהותו ובטיבו של החוזה ובהתנהגותם ובנסיבותיהם של הצדדים. רק על רקע נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ניתן 'למדוד' ולקבוע, אם הודעת הביטול ניתנה תוך זמן סביר"

מה אם חלף ה"זמן הסביר" לביטול?

במקרים בהם הצד שכלפיו הופר החוזה השתהה לא הודיע על ביטול החוזה יכול להתפרש השיהוי כוויתור על זכות הביטול אך עם זאת, במידה וההפרה ממשיכה להתקיים עשוי בית המשפט לקבוע כי הצד הנפגע לא וויתר על זכותו לביטול שכן אין זה הגיוני לתת לצד המפר להמשיך ולהנות מהפרתו.

בית המשפט נדרש לסוגיה וקבע בע"א 464/81 מפעלי ברוך שמיר חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' ברוריה הוך, בעמ' 405-403 כי במידה ויקבע בית המשפט כי לא ויתר הצד הנפגע על זכותו לבטל את החוזה יוכל הנפגע לשמור על זכותו לביטול ובתנאי שיעניק למפר זמן סביר לתקן את ההפרה.

ביטול חלקי של חוזה

בהרבה מקרים בהם צד אחד הפר חלק מהחוזה עולה התועלת אם יבוטל חלק מהחוזה ולא החוזה כולו, שכן ביטול החזוה כולו לרוב יגרום נזק לשני הצדדים שכן לא היו מתקשרים בחוזה אם לא היה צומח להם תועלת מאותה התקשרות, לכן שחיום החוזה באופן חלקי עשוי למזער את הנזקים ואף להותיר את החוזה ריווחי לצדדים.

המחוקק הכיר במצב שכזה ומכאן קבע בס' 19 לחוק החוזים:

"19. ניתן החוזה להפרדה לחלקים ועילת הביטול נוגעת רק לאחד מחלקיו, ניתן לביטול אותו חלק בלבד; אולם אם יש להניח שהצד הרשאי לבטל לא היה מתקשר בחוזה לולא העילה, רשאי הוא לבטל את החלק האמור או את החוזה כולו".

ניתן לראות שהמחוקק אף מעדיף את קיום החוזה על פני ביטול גורף שלו בכך שקבע שבמידה וניתן, עדיף לבטל רק חלק מהחוזה ולא את כולו, ורק במידה וההפרה היא הפרה יסודית יוכל לבחור אם לבטל חלק מהחוזה או את החוזה כולו.

לאחר סקירה קצרה של החוקים הנוגעים לחוזים וביטולם נפנה כעת לסוגייה שעולה רבות בשל המצב הכלכלי העגום שיצרה מגפת הקורונה והיא אי- היכולת של בעלי עסקים לעמוד בדמי השכירות להם התחייבו.

השפעת הקורונה על חוזי השכירות

מגפת הקורונה הכתה במדינת ישראל בחילת שנת 2020, גרמה למשבר בריאותי בהיקף שלא ידענו עד היום, ההתמודדות עם המקפה הביאה את הממשלה לנקוט בפעולות קיצוניות על מנת לרסן את קצב התחלואה, פעולות אלה כגון הגבלת עסקים על קבלת קהל, איסור העסקת עובדים בתנאי צפיפות ועד סגר מלא שגרם לסגירת עסקים לתקופות ארוכות הביאו הן עסקים והן עובדים שכירים לצניחה בהכנסות מה שהביא רבים לאי-יכולת כלכלית לעמוד בהתחייבויותיהם וביניהם דמי השכירות.

בס' 18 לחוק החוזים תרופות נקבע מנגנון הנועד להגן על צד לחוזה שהפר אותו במקרה שההפרה נבעה מסיכול החוזה עקב אירוע חיצוני ובלתי צפוי ובו נקבע:

"פטור בשל אונס או סיכול החוזה

18. (א). היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

18. (ב). במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו."

הסעיף עומד בסתירה לעקרון היסוד של חופש החוזים בכך שמאפשר לצד לחוזה, בתנאים מסוימים, לא לקיים את התחייבויותיו, אך מנגד מקדם עקרון חשוב נוסף והוא עקרון "תום הלב", בכך שלא מאפשר לצד להסכם לצד לחוזה לעמוד על דם רעהו ולדרוש את קיום החוזה ולדרוש סעדים בגין ההפרה כאשר אין זה צודק ואפשרי לקיים את החוזה.

על מנת להשתחרר מהחוזה בהתבסס על סעיף 18 לחוק החוזים תרופות על הצב המבקש להשתחרר מהחוזה להוכיח כי בעת כריתת החוזה.

הנסיבות שבכלל סוכל החוזה לא היו ידועות לו.
לא היה עליו לדעת אותן.
בפועל הוא לא צפה אותן מראש.
לא היה עליו לראותן מראש.
לא היה ביכולתו למנוע אותן.
ושקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או לחילופין שונה באופן יסודי ממה שסיכמו עליו הצדדים בעת כריתת החוזה.

למרות המחשבה המבורכת של המחוקק, הפעלת המנגנון של סיכול חוזה הקבוע בס' 18 הוא דבר חריג ביותר וכמעט בלתי אפשרי וזאת עקב קביעת בתי המשפט, זמן קצר לאחר חקיקתו, תנאים מחמירים להפעלתו. כך למשל נקבע כי במדינת ישראל, אפילו פרוץ מלחמה לא תחשב למקרה שלא ניתן היה לצפותו מראש על ידי הצדדים לחוזה. ולכן, אפילו מצב מלחמה אינו מצדיק שימוש בסיכול חוזה.

כפי שניתן לראות בסעיף עצמו ישנו תנאי ההופך אותו לשימוש חד פעמי, בכך שכל משבר שפקד אותנו בעבר יוצא אוטומטית מאותן סיבות מסכלות שלא ניתן היה לצפותן, שכן אם הנסיבות התרחשו בעבר אפשר לצפות שיקרו שוב בעתיד.

אם ניקח לדוגמה את מגפת הקורונה. גם אם לפני התפרצות המגפה היה ניתן לטעון שהמגפה עצמה בפרט והשלכותיה בפרט לא היו צפויות, כעת, לאחר שהמשבר קרה, לא יוכלו צדדים לחוזה בעתיד לטעון שמגפה מעין זו מהווה גורם לסיכול חוזה שלא ניתן היה לצפותו.

אך מאז החלו להישמע בבתי המשפט דעות כי יש לרכך את התנאים הנוקשים להתקיימות סיכול חוזה מה שהוביל לקבלת טענת הסיכול במקרים מסוימים, אמנם גם לא באופן רחב היקף, אך זהו שיפור.
כך לדוגמה, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי מלחמת הלבנון השנייה נחשבת לאירוע שגרם לסיכול חוזה רכישה שהיה תלוי במימון של חברה זרה משוויץ, אותה חברה ביטלה את המימון שנתנה לצד לחוזה עקב פרוץ מלחמת לבנון השנייה ובכך לא יכול היה הצד הרוכש בחוזה לעמוד בהתחייבויותיו.

פסיקה זו מראה כי על אף שבתי המשפט נזהרים בקביעה כי חוזה סוכל, טענה זו עדיין עשויה להתקבל.
יש לציין שבית המשפט עדיין לא נתן את עמדתו בכל הנוגע להפרת חוזי שכירות עקב משבר הקורונה ואין לדעט מה יחליט בית המשפט בעניין.

יש לציין שיש לבחון את נסיבות הפרת החוזה בקפידה בכל מקרה לגופו, אין מדובר בעצה לפעול כך או אחרת ומומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני חוזים ומסחר אזרחי.

חוסר יכולת להשתמש בנכס

עקב משבר הקורונה, נקבעו כללים נוקשים מאוד בכל הנוגע לעסקים המקבלים קבל והסתובבות במרחב הציבורי ובעקבות זאת נוצרו מצבים שבהם לא ניתן להשתמש בנכס המושכר כפי שתוכנן.
במקרה זה עשוי לסייע ס' 15 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א – 1971 (להלן: "חוק השכירות"), הסעיף עוסק במקרים בהם נמנע מהשוכר להשתמש בנכס למטרה שלשמה הושכר או בדרכי גישה אליו ובו נקבע:

"פטור מחובת התשלום

15. (א) היה הנכס המושכר מקרקעין ונמנע מן השוכר להשתמש בו למטרת השכירות מחמת נסיבות הקשורות במושכר או בדרכי הגישה אליו והשוכר לא ביטל את החוזה בשל כך, פטור הוא מתשלום דמי השכירות בעד הזמן שהשימוש נמנע כאמור; המשכיר רשאי, כעבור זמן סביר בנסיבות הענין, לבטל את החוזה, זולת אם הודיע לו השוכר לפני כן שהוא מוותר על הפטור מתשלום דמי השכירות.

15. (ב) הפטור האמור יחול רק אם בעת כריתת החוזה לא ידע השוכר על הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) ולא היה עליו לדעת עליהן, או לא ראה אותן ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען."

הסעיף מעניק לשוכר שני פתרונות חלופיים במידה ונסיבות המקרה עומדות בתנאי הסעיף והן :

השעיית תשלום דמי השכירות כל עוד נמנע השימוש בנכס.
ביטול החוזה.

מבחינתו של המשכיר, במידה והשוכר בחר להשעות את תשלום דמי השכירות, יכול הוא לבטל את החוזה בחלוף זמן סביר.

חשוב להדגיש שהפטור מתשלום דמי השכירות יתאפשר רק בנסיבות בהם נמנע השימוש בנכס או בדרכי הגישה אליו ורק אם המשכיר לא יכל היה לצפות זאת מראש בעת כריתת החוזה.

בית המשפט העליון קבע כי טענת פטור מכוח ס' 15 לחוק השכירות יכולה להתקבל כאשר לא ניתן להשתמש בנכס עקב נסיבות חיצוניות הקשורות למושכר או לדרכי הגישה אליו.
פרשנות זו עשויה להתאים למצב הדברים שנגרמו כתוצאה ממגפת הקורונה.

כאמור, מוקדם עוד לקבוע מה יפסקו בתי המשפט כאשר יעלו בפניהם טענות משפטיות בנוגע להצדקת מתן פטור מכוח ס' 15 לחוק השכירות או בדבר סיכול חוזה מכוח ס' 18 לחוק החוזים תרופות וזאת בהקשר של משבר הקורונה ואיך הם צפויים לנהוג.

הפוסט ביטול חוזה וחוק החוזים הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

חוק חדלות פירעון: הדרך ליציאה מהירה מפשיטת רגל

aviv — Thu, 09 Sep 2021 12:45:36 +0000

רוצים להיפטר מהר מהחובות? חוק חדלות פירעון יכול לעזור לכם

אם בעבר פקודת פשיטת הרגל ראתה בחייב כמישהו שצריך להעניש אותו, הרי שבחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו ב- 2019 רואים בחייב כמישהו שנקלע לצרה כלכלית, וצריך לעזור לו כדי שלא יהפוך לנטל על החברה. הדגש בחוק הוא על שיקום כלכלי, ולא פחות חשוב- סיום מהיר של התהליך, כך שבתוך מספר חודשים אפשר לסיים אותו ולצאת לדרך חדשה.

מאת: עו"ד אביב אליהו

בחודשים האחרונים עסקים רבים נקלעו לקשיים כלכליים, חלקם קרסו ונסגרו, ואחרים נאבקים כדי לשרוד. כל זה קרה לא בעקבות התנהלות רשלנית או כוונת זדון מצד בעלי העסקים, שרבים מהם היו עסקים יציבים ומשגשגים, אלא בעקבות משבר הקורונה שהביא למשבר כלכלי עולמי. בעלי עסקים אלה נאלצים היום להתמודד עם אובדן פרנסתם ובנוסף עליהם להתמודד עם הנושים ועם רשויות המדינה כמו ההוצאה לפועל. לכן, במיוחד בתקופה זו חשוב לדעת כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, יכול לסייע לרבים מהם לצאת מהבור אליו נקלעו במהירות, ולצאת לדרך חדשה שתאפשר להם חיים בכבוד. חייבים שנקלעו למצב של חדלות פירעון בעקבות משבר הקורונה, יכולים לראות בתהליך מוצא הוגן ומהיר. אך חשוב לדעת שלא כל חייב זוכה להיכלל בתהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עליו לשכנע את הרשויות שהוא נקלע לחובות בתום לב, ואין לו כוונת זדון.

כיצד מתחילים בתהליך של חדלות פירעון?

תהליך של חדלות פירעון נפתח אם החייב מבקש צו לפתיחת הליכים או שהנושים שלו מבקשים צו בשבילו. החוק אינו מציין זאת מפורשות, אך מניסיון עדיף שהחייב הוא שיבקש צו כדי להראות שהחובות נוצרו בתום לב, ושבכוונתו להגיע להסדר כדי להחזיר את חובותיו.

מהם החידושים בחוק?

בעבר התהליך נגזר מפקודת פשיטת רגל. פקודת פשיטת הרגל ראתה את החייב כמישהו שצריך להעניש אותו, להטיל עליו מגבלות כדי לתמרץ אותו לפרוע את חובו. בחוק החדש ההסתכלות היא אחרת, רואים בחייב כמישהו שנקלע לצרה כלכלית וצריך לעזור לו לצאת לדרך חדשה כדי שלא יהפוך לנטל על החברה.

שינוי נוסף הוא בתחום הסדרי הנושים. בחוק הקודם היו מכניסים את כל הנכסים לכינוס ומתחילים לממש את הנכסים ולחלק את הכספים עפ"י סדר הנושים שנקבע בחוק, לפי החוק החדש מסתכלים עליו כראוי להגנה ושיקום.

החוק החדש קובע כללים להסדר הנושים. ראשית, יש אפשרות להגיע להסדר עוד לפני פתיחת התיק או לאחר הגשת בקשה לצו, במעורבות הממונה. בעבר החייבים היו מתנהלים מול כל נושה בנפרד, עם בירוקרטיה מכבידה שארכה זמן רב. בנוסף, הייתה נוצרת העדפת נושים, מי שהגיע ראשון להסדר עם החייב זכה. בחוק החדש אם רוצים לעשות הסדר נושים עושים עם כולם. הכללים דואגים שהנושים לא יפגעו מהסדר החוב ובמקביל החייב לא יוכל לקבל תמורה מההסדר במידה ולא סגר את מלוא חובותיו לנושים. במסגרת ההסדר הנאמן מכנס נושים מאותו הסוג, זאת אומרת נושים בעלי אינטרס משותף בפירעון חובות החייב כגון: ספקים, נותני שירותים, עובדים וכו'. הנאמן מציג את הצעת ההסדר בפני כל אסיפה לאחר שההצעה אושרה ברוב קולות ובמספר תנאים נוספים בכל אסיפות החוג, היא מובאת בפני בית המשפט לאישור, במסגרת שיקוליו שוקל בית המשפט מה הנושים מקבלים במסגרת הסדר הנושים ומה היו מקבלים במסגרת קיום הליך שיקום כלכלי.

לכן, היתרון עבור הנושים הוא שהם כמעט ולא יכולים להינזק שכן יקבלו לפחות חלק מהכסף בטווח זמן סביר וזאת לאחר בחינת בית המשפט שלא יכלו להיפרע באופן יותר יעיל דרך הליך השיקום הכלכלי, וגם עבור החייב הסדר נושים עדיף, שכן הוא יכול להתערב ולעצב את אופן פירעון חובותיו בצורה שתאים לו אולי קצת יותר.

האם התהליך מוגבל בזמן?

בהחלט, ויש בזה יתרון משמעותי. תוך 30 ימים ממועד בקשת הבקשה, הממונה צריך לבחון אם מתקיימים התנאים לקבלת הצו. אם יסרב, החייב אינו זכאי לשיקום כלכלי ועליו להתמודד עם ההוצאה לפועל לבד ומול כל הנושים שיכולים להגיע לעשרות. אם הבקשה מאושרת, כל ההתנהלות מול הנושים נעשית דרך הממונה. בתקופת הביניים, מממנים נאמן שחייב בתוך 90 ימים לבצע את כל הבדיקות על המצב הכלכלי, החובות ואיך נכנס החייב לחובות כדי לבדוק אם הם נוצרו בתום לב או בזדון. בתום 90 הימים הוא מגיש דו"ח לממונה. לפי הדו"ח יערוך הממונה תכנית לשיקום כלכלי של החייב. יש לו 60 ימים להגיש את התכנית לבית המשפט. ביהמ"ש נותן את הצו שקובע שיקום כלכלי בדרך כלל במהלך חודשיים שלושה.

איך מגישים בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי?

אפשר להגיש את הבקשה לבד, אך מומלץ לפתוח בתהליך בליווי עורך דין המתמחה בתחום כיוון שכל הנושא טעון מאוד ומעורב בו הרבה רגש. לכן עדיף לעשות את זה עם עו"ד שיתנהל מול הנושים, שגם הם כועסים וטעונים. הצגת המסמכים והטיעונים הנכונים היא קריטית, כיוון שאם לא יעשו בצורה הנכונה הרשויות יכולות לסרב לפתוח בהליך של שיקום כלכלי. הצעדים צריכים להיות מחושבים, כיוון שלתהליך תהיה השפעה מכרעת על העתיד.

הבקשה נקראת צו בקשה לפתיחת הליכים (בחוק הישן נקרא צו לכינוס נכסים). לבקשה יש לצרף דו"ח כלכלי וכן תצהיר וכתב ויתור סודיות שמאפשר להם לבדוק את כל המידע בבנק, חברות האשראי, חברות הביטוח ועוד.

במהלך כל תקופת הביניים, מטילים על החייב הגבלות כדי שעד שיבחנו את המצב לא ישתנה דבר. אין מסגרת אשראי, אין כרטיס אשראי. יש אפשרות להנפיק כרטיס ללא מסגרת עם הגשת בקשה מתאימה. החייב מוגבל לכן אין גם צ'קים ואין מסגרת אשראי מהבנק. עו"ד יכול לבקש הקלה בסנקציה כזו או אחרת. בנוסף יש עיכוב יציאה מהארץ, ולא ניתן לפתוח או לקנות עסק.

לסיכום: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יכול לסייע לבעלי עסקים רבים שנקלעו לסבך כלכלי בעקבות משבר הקורונה, ויתרונו הגדול בכך שהתהליך תחום בזמן. כך שאפשר לראות אופק של סיום המצב הקשה, ויציאה לדרך חדשה.

aviveliyaho@gmail.com

עו"ד אביב אליהו, משרד עו"ד דין המתמחה במקרקעין, חדלות פירעון ומשפחה.

סייעה בהכנת הכתבה: רננה מור, כתבת Zap Doctors.

הפוסט חוק חדלות פירעון: הדרך ליציאה מהירה מפשיטת רגל הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

איך להפוך שיקים חוזרים לכסף בכיס?

aviv — Thu, 09 Sep 2021 12:26:00 +0000

שיקים הם אמצעי תשלום שכיח מאוד במדינת ישראל. כולנו, ובפרט חברות ובעלי עסקים, עושים שימוש יומיומי בשיקים כאמצעי תשלום נוח, אך עם זאת ישנם לא מעט שיקים חוזרים מסיבות שונות.

כל בעל עסק הרגיש את החוויה הלא נעימה של שיק חוזר שקיבל מלקוח או ספק ואת הקושי לגבות את הכספים המגיעים לו.

לרוב נפטרת הבעיה לאחר פנייה לבעל השיק שיסדיר את התשלום, אך לעיתים נתקלים בעלי העסקים בקשיים לגבות את המגיע להם.

שיקים חוזרים גורמים לבעיה קשה בתזרים המזומנים של העסק ופוגעת קשות בהתנהלותו התקינה כאשר בפועל הוא לא היה אמור לסבול כך. שכן כספים רבים בצורת שיקים חוזרים היו אמורים לספק תזרים מזומנים לעסק והתנהלות כושלת של בעלי השיקים הביאו לחזרתם.

מידי שנה חוזרים מיליוני שיקים במיליארדי שקלים ומתחילת משבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה בנק ישראל ציין עליה של 140% במספר השיקים החוזרים. מקביל נרשמה עליה חדה של 500% במספר השיקים המבוטלים!

כמעט לכל עסק הצטברו במגירה שיקים חוזרים ועל אחת כמה וכמה בתקופה קשה זו אשר מגפת הקורונה הביאה עימה.

מדוע שיקים חוזרים?

קיימות ארבע סיבות עיקריות המובילות לחזרת שיקים ואי יכולת לפרוע אותם.

חשבון מוגבל – הוטלו הגבלות על חשבון הבנק שממנו היה אמור להיות משולם השיק ולכן לא ניתן לכבד בו שיקים.
א.כ.מ – אין כיסוי מספיק – במקרים בהן אין מספיק כסף / מסגרת לכיסוי ההתחייבות השיק.
נ.ה.ב – ניתנה הוראת ביטול – נותן השיק נתן הוראה לבטל את השיק ולא לכבד אותו ולכן לא ניתן לפרוע אותו.
סיבות טכניות – יש שלל טעויות טכניות שעלולות להביא לאי-פירעון השיק, בין היתר, חתימה שגויה, טעות בשם המוטב, עריכה לא נכונה ועוד…

מה שווים כבר שיקים חוזרים?

כיום שיקים חוזרים לא מוחזרים פיזית, במקום זאת הבנק מנפיק מסמך בשם "פלט שיק" המעיד על חזרתו של השיק.

חשוב להדגיש ששיק שחזר אינו סתם דף נייר, את פלט השיק אפשר להגיש לגביה בהתאם לסעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, בהוצאה לפועל ומעמדו כפסק דין! משמעות הדבר שאין צורך בתביעה אזרחית אלא ישר מדלגים לשלב הגביה בהליכי הוצאה לפועל.

מדובר בהליך שיכול להיות פשוט וזריז כאשר פונים לעורך דין המתמחה בהוצאה לפועל וגבייה חובות על מנת שיפעל לגביית החוב.

לכן אל תוותרו על המגיע לכם! והגיע הזמן לממש את השיקים החוזרים ולהפוך אותם לכסף בחשבון הבנק שלכם!

השיקים חזרו, מה עושים?

חוץ מהתסכול, עוגמת הנפש, המתח והעצבים, שיק חוזר גורם לבעיה כלכלית קשה שכן מקבל השיק הסתמך על פירעונו וגם לו יש התחייבויות רבות ולכן יש לפעול מהר!

אך באיזו דרך יש לפעול?

בשלב זה מחייגים אל אותו לקוח או ספק, אם יענה בכלל, לעיתים נדירות באותו רגע ישלם באמצעי תשלום חליפי ותיפתר הבעיה. אך לצערנו קרוב לוודאי שיסביר שזה מקרה חד פעמי ובימים הקרובים יסדיר את התשלום. ואז יחל מסע ארוך ומתיש של טלפונים, כעסים ותירוצים.

פתיחת תיק בהוצאה לפועל

במידה ולא הצלחתם לגבות את השיק בדרך של הידברות יש לפתוח בלשכת ההוצאה לפועל ולהגיש טופס בקשה לפתיחת תיק לביצוע שטר.

טופס הבקשה לפתיחת תיק כנגד חייב לביצוע שטר ניתן להורדה דרך אתר לשכת ההוצאה לפועל.
אל הטופס יש לצרף את המסמכים הבאים:

פלט שיק הכולל צילום של השיק משני צדדיו.
טופס הבקשה מלא.
פרטי חשבון בנק לזיכוי + שיק מבוטל או אישור ניהול חשבון.
יפוי כוח (במקרה ואתה מיוצג ע"י עורך דין).
את פרטי החייב במלואם.
אם מדובר בחברה אז תדפיס במרשם החברות.
גביית צ'קים חוזרים.

מה עושים לאחר פתיחת תיק?

לאחר פתיחת התיק יש להמציא אזהרה לחייב אותה ניתן לשלוח דרך לשכת ההוצאה לפועל או על ידי שליח משפטי.

עדיף לשלוח דרך שליח משפטי וזאת כי הוא יותר מהיר ובמידה והחייב לא יאותר יהיה ניתן להדביק את האזהרה על הדלת ופעולה זו תחשב לאזהרה.

לאחר 30 ימים ממסירת האזהרה ניתן להתחיל לפעול ולהתחיל עיקולים בחשבונות הבנק, הרכב והנכסים של החייב.

לאחר 45 ימים ניתן להגיש בקשות לקבלת מידע אודות החייב ממשרד הפנים, ביטוח לאומי ומוסדות פיננסים על מנת לאתר כספים של החייב ולפעול לגבייתם.

הליך זה דורש ידע ומיומנות רבה על מנת למצות את מלוא הדין עם החייב ולפעול לגבייה מהירה ככל שניתן של הכספים. לכן מומלץ לפנות לעורך דין שעוסק בתחום הגבייה ועובד באופן שוטף אל מול ההוצאה לפועל.

הצטברו שיקים חוזרים?

גם לך נמאס לרדוף אחרי חייבים?

כאן אנחנו נכנסים לתמונה.

אביב אליהו משרד עורכי דין

משרדנו הוא משרד בוטיק המייצג בעלי עסקים, חברות ואנשים פרטיים. משרדנו יעניק לכם שירות אדיב, מקצועי, עם זמינות מלאה, יחס אישי והכי חשוב מהיר!

משרדנו מעניק שלל שירותים במסגרת חדלות פירעון והתנהלות אל מול ההוצאה לפועל.

גביית שיקים חוזרים
התנגדות לביצוע שטר
הסדר חובות
ביטול עיקולים והגבלות
כתב הגנה בתביעה על סכום קצוב
הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון

הפוסט איך להפוך שיקים חוזרים לכסף בכיס? הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

מהו מענק עבודה?

aviv — Thu, 09 Sep 2021 11:59:48 +0000

מענק עבודה הוא בעצם מס הכנסה שלילי, מכיוון שהוא שלילי מס זה משולם כהחזר מהמדינה לעובדים העומדים בתנאים מסוימים שיפורטו בהמשך.

מענק עבודה משולם על ידי המדינה באמצעות רשות המיסים לעובדים הן שכירים והן עצמאיים בעלי הכנסות נמוכות.

מטרת המענק היא לצמצם את הפערים הכלכליים בחברה בכך שניתנים מענקים לבעלי הכנסות נמוכות. בו זמנית מעודד השתתפות עובדים בשוק העבודה שכן מענק זה ניתן למי שעובד ומרוויח מעט ולא למי שאינו עובד כלל.

בין השנים 2008-2012 מענק העבודה היה משולם רק למתגוררים באזורים מסוימים במדינה, בעיקר בפריפריה. אך בשנת 2012 חל תיקון לחוק וכעת מענק עבודה ניתן לכל העומדים בתנאי החוק וזאת ללא כל קשר למקום מגוריו של העובד.

יש הבדל בין עצמאי לשכיר?

כפי שנאמר לעיל, גם שכיר וגם עצמאי בעלי הכנסות נמוכות זכאים למענק עבודה, אך בכל זאת קיים שוני באופן בו משולם המענק.

עובד שכיר – יקבל את המענק במספר תשלומים ישירות לחשבון הבנק האישי וזאת בהתאם למועד בה הוגשה הבקשה למענק.

עובד עצמאי – לא יקבל את המענק כתשלום לחשבון אלה מענק זה יקוזז לו מחיוב המס שחב למדינה, במידה ומענק העבודה עולה על חיוב המס, היתרה תיזקף לזכותו בחישוב המיסים בשנת המס הבאה אחריה.

מה הם התנאים לקבלת מענק עבודה?

על מנת להיות זכאי יש לעמוד בשלושת התנאים הבאים:

עובד שכיר או עצמאי, אשר מלאו לו 23 ויש לו ילדים או שמלאו 55 שנים ומעלה גם ללא ילדים. בנוסף ישנה בשנת המס נשוא הבקשה הכנסה מעבודה.
חוץ מדירת מגורים יחידה, אין בבעלותו או בבעלות בן\בת הזוג או בבעלות ילדיו התלויים בו כלכלית, זכות במקרקעין העולה על 50%. ואין זה משנה אם מדובר בדירת מגורים או נכס מסחרי, חקלאי או מגרש, בישראל או מחוצה לה.
התנאי השלישי קובע את החישוב לפיו יקבע אם תתקבל זכאי למענק עבודה או לא וזאת בהסתמך על מספר הילדים ורמת ההכנסה.

תנאי זה מתחלק לשני תנאים וצריך לעמוד רק בתנאי אחד מבין השניים.

התנאי הראשון – במידה ויש ילד אחד או שניים, וההכנסה הממוצעת בחודשים שעבדת בפועל בלבד בטווח שבין 2,090 – 6,300 ש"ח, תהיה זכאי.

אם הנך הורה יחיד קיים תנאי מקל יותר שמרחיב את טווח המשכורת הממוצעת בחודשי העבודה בפועל ל- 1,290 – 9,540 ש"ח.

התנאי השני – במידה ויש שלושה ילדים ומעלה וההכנסה הממוצעת בחודשים שעבדת בפועל בלבד בטווח שבין 2,090 – 6,910 ₪, תהיה זכאי.

אם הנך הורה יחיד קיים תנאי מקל יותר שמרחיב את טווח המשכורת הממוצעת בחודשי העבודה בפועל ל- 1,290 – 11,650 ₪, תהיה זכאי.

*הסכומים נכונים לפי המדד נכון ליום 01/01/2020 בהתאם להוראות החוק.

יש לציין כי החוק קובע חריגים בכל הנוגע להגדרות היסוד המצויות לעיל, כגון: "דירת מגורים", "עובד", "הכנסות עבודה", "חודשי עבודה בפועל", "הורה יחיד" ולכן אין מאמר זה מחליף ייעוץ משפטי.

למען הסר ספק יאמר שכל אדם יכול להגיש בקשה ללא כל סיוע משפטי באחד מסניפי הדואר או באופן מקוון.

הפוסט מהו מענק עבודה? הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

זכאות לדמי אבטלה ותהליך קבלתן

aviv — Thu, 09 Sep 2021 10:50:43 +0000

כל אדם יכול למצוא את עצמו ביום מן הימים מפוטר מעבודתו משלל סיבות, מטרת דמי האבטלה היא בעצם לבטח את המובטל על שהינו מחוסר עבודה ולמנוע ירידה משמעותית ברמת חייו. שלו ושל משפחתו ובכך להעניק לו את הזמן לתכנן את מסלולו חזרה אל שוק העבודה.

חשוב להבין שלא כל אדם שאינו עובד זכאי לקבל דמי אבטלה, בסקירה זו נסביר ונפרט על תנאי העמידה בזכאות.

אדם שזה עתה פוטר מעבודתו או הפסיק לעבוד מסיבה זו או אחרת מצוי במחסור קשה בשל חוסר של הכנסה יציבה דבר אשר מהווה מדרון חלקלק לקריסה כלכלית. המחוקק הבין קושי זה ובנוסף הגדיל להבין שקריסה של אנשים בסופו של דבר פוגעת פגיעה קשה במשק ובקופת המדינה ולכן יש להקדים תרופה למכה ולהעניק למובטל מעין "קרש קפיצה" אשר יסייע לו להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו ולכלכל את משפחתו בכבוד ובכך להגדיל את סיכוייו לחזור אל מעגל העבודה.

עם זאת, לא כל מחוסר עבודה זכאי ועל כן יש לבדוק אם אתם עומדים בתנאים שיפורטו להלן.

תנאי הזכאות לדמי אבטלה לפי החוק

1. תושבות

עליך להיות אזרח ישראל או תושב ארעי עם אשרה.

2. גיל

מלאו לך 20, ועדיין לא מלאו לך 67.

מי שלא מלאו לו 20 יהיה זכאי במקרים הבאים:

חייל ששוחרר משירות סדיר, חוץ ממי ששוחרר בשל "אי התאמה".
מי שסיים/ה שירות לאומי או שירות לאומי-אזרחי של 24 חודשים, או בת שירות שהפסיקה את השירות עקב נישואין, בתנאי שהשלימה 6 חודשי שירות לפחות ונישאה בתוך 30 ימים מיום שהפסיקה את השירות.
מי שצה"ל פטר אותו משירות סדיר או דחה את שירותו מהסיבות האלה: בריאות, משפחה, חינוך, התיישבות ביטחונית או צורכי המשק הלאומי.
מי שהוא המפרנס היחיד של משפחתו (הורים, אחים, בן זוג), או שיש לו ילד ועיקר פרנסת הילד עליו.
אם אתה נער בן 15 עד 18 שנים, אינך מבוטח בביטוח אבטלה בגלל גילך, אבל תהיה זכאי להענקת אבטלה, אם אתה משתתף בפרנסת הוריך בשיעור של 20% ויותר, או שאתה בלא הורים.

3. הפסקת עבודה

אתה זכאי רק במידה שעבדת והפסקת לעבוד, בין אם פוטרת ובין אם הפסקת לעבוד מרצון, אך יש לזה השפעה על מועד תחילת תשלום דמי האבטלה.

אם מעסיקך פיטר אותך והתייצבת כדורש עבודה בשירות התעסוקה, תוכל להיות זכאי מהיום הראשון להתייצבותך.

אם הפסקת לעבוד מרצונך ושלא בסיבה מוצדקת, תוכל להתחיל לקבל דמי אבטלה רק לאחר שחלפו 90 יום מיום הפסקת העבודה.
אם התפטרת מסיבה מוצדקת, עליך לצרף לתביעה מסמכים המציינים את הסיבה שבגללה התפטרת.

דוגמאות לסיבה מוצדקת להתפטרות מעבודה:

הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
מצב בריאותי שלך או של בן משפחתך.
שינוי מקום מגורים כאשר מקום המגורים החדש רחוק ממקום העבודה 60 ק"מ או 40 ק"מ לאם לילד שלא מלאו לו 7.

4. התייצבות בשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה

עם קבלת הודעת המעסיק על פיטורין והפסקת העבודה יש לגשת בהקדם ללשכת התעסוקה באזור המגורים ולהירשם כמחוסרי עבודה.

על מנת להירשם יש להצטייד בתעודת זהות, מכתב על הפסקת העבודה, תעודות המעידות על השכלה וניסיון מקצועי, קורות חיים ואישורים רפואיים למקרה של מגבלה רפואית המונעת ביצוע עבודות ספציפיות.

הרישום בלשכת התעסוקה הוא קריטי ולא יהיה ניתן לתבוע דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. אם לא מתייצבים בלשכת התעסוקה עלולים לאבד את הזכאות.

5. תקופת אכשרה

עליך לצבור תקופת אכשרה של לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים שקדמו להרשמתך לראשונה בשירות התעסוקה.

תקופת האכשרה יכללו רק חודשי עבודה מגיל 18 עד גיל 67. חודשי העבודה לא חייבים להיות רצופים ולא חייבים להיות ממעסיק אחד.

חשוב לדעת, עבודה בחלק מהחודש נחשבת לחודש עבודה מלא. כלומר, אפילו יום עבודה אחד בחודש ייחשב לך כחודש עבודה.

גם עובד שכיר שמעסיקו אינו תושב ישראל, והם משלמים בעצמם את הביטוח הלאומי יהיו זכאים לדמי אבטלה בעת הפסקת עבודה.

תקופת הזכאות לקבלת דמי אבטלה לפי החוק

דמי אבטלה משולמים בכפוף להתייצבות בשירות התעסוקה. יחושבו לפי מספר ימי העבודה בחודש (לא כולל ימי שבת).

אם התייצבת בהתאם להוראות שירות התעסוקה תקבל דמי אבטלה בעבור על ימי העבודה באותו החודש.

מספר הימים המקסימלי שבגינם ניתן לקבל, תלוי בגילך ובמספר התלויים בך כפי שמפורט בטבלה הבאה:

קבוצת גיל	עד 2 תלויים	3 תלויים ויותר
עד 25	50 ימים	138 ימים
25 עד 28	67 ימים	138 ימים
28 עד 35	100 ימים	138 ימים
35 עד 45	138 ימים	175 ימים
45 ומעלה	175 ימים	175 ימים

מובטל שקיבל עבודה מלשכת התעסוקה שהשכר שלה נמוך מדמי האבטלה שמגיעים לו, יהיה זכאי למענק בגובה ההפרש שנוצר. בין דמי האבטלה למחצית מהשכר שקיבל ובתנאי שעבד 25 ימים ב 50% משרה לפחות.

*נבחנים בבחינות של לשכת עורכי הדין ורואי החשבון אינם זכאים בחודשיים שקדמו למועד הבחינה.

איך מגישים תביעה לתשלום דמי אבטלה ?

יש להגיש את התביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי או באופן מקוון באמצעות טופס תביעה לדמי אבטלה (בל 1500). לשכת התעסוקה מעבירה למוסד לביטוח לאומי דיווח חודשי על מספר ימי האבטלה שנרשמו למובטל. התשלום מבוצע בדרך של הפקדה בנקאית על סמך דיווח זה.

לתביעה יש לצרף את המסמכים הבאים:

אישור של המעסיק על תקופת העסקת המובטל / תלושי שכר של 18 חודשים האחרונים שקדמו לתביעה.
תעודת שחרור מצה"ל למי שהשתחרר בשנה וחצי האחרונות / תעודת פטור למי שקיבל פטור משירות / תעודת סיום שירות לאומי.
אישור הפנייה ללימודים והכשרות.

*את התביעה יש להגיש תוך שנה מיום ההתייצבות בשירות התעסוקה הראשונה.

תביעה חוזרת לקבלת דמי אבטלה

מי שתבע וקיבל דמי אבטלה יכול לשוב ולתבוע שוב רק בחלוף 12 חודשים מתחילת הזכאות שקדמה לה. תנאי הזכאות בתביעה חוזרת הם אותם תנאים כמו בתביעה רגילה.

מובטל שלא מלאו לו 40 והוא מגיש תביעה חוזרת לדמי אבטלה בתוך 4 שנים מזכאותו, בפעם הראשונה יקבל רק 80% מהסכום שמגיע לו מהתביעה השנייה. לאחר מכן לא יוכל לקבל עוד דמי אבטלה עד חלוף 4 שנים.

הפוסט זכאות לדמי אבטלה ותהליך קבלתן הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.

צוואה – כך תדאג לעתיד המשפחה שלך

aviv — Sun, 05 Sep 2021 11:56:48 +0000

אנו יודעים שאף אחד לא רוצה לחשוב על הצוואה ומה יקרה לאחר מותו. אך אין ספק שיש להקדיש לכך מחשבה רבה ולנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת לצמצם את המחלוקות העתידיות. ליצור מצב שבו אכן ינהגו כפי שתירצו ברכושכם לאחר מותכם.

חוק הירושה הוא שמגדיר איך תתנהל חלוקת רכושו של אדם בין יורשיו החוקיים. החוק מכיר בכך שברוב המקרים אדם ירצה לקבוע בעצמו מה יעלה בגורל רכושו איך יחולק ולמי. לכן מאפשר החוק לערוך צוואה אשר תשקף במדויק את רצון הנפטר ועל כן החלוקה תתבצע על פיה.

כמעט תמיד החוק לא ישקף את רצון הנפטר ועל כן יהיה עדיף לערוך צוואה מותאמת אישית שתשקף במדויק את רצונו של הנפטר. בכך למנוע ריבים בקרב המשפחה בעתיד. כך לדוגמא ברוב המקרים יעדיף הנפטר כי רכושו יועבר במלואו לבן הזוג הנותר ולא יחולק חצי חצי עם הילדים. בעוד שבן הזוג הנותר עוד בחיים ורק לאחר מות שני בני הזוג יועבר העיזבון במלואו לילדים. אך עם זאת יש לדאוג כי בן הזוג הנותר ינהג בעיזבון בדרך ראויה אשר תישמר לטובת הילדים העתידים לרשת אותו.

סוגי צוואות ומרכיביהן

חוק הירושה מכיר בארבעה סוגי צוואות ומגדיר איך יש לערוך אותם.

ארבעה סוגי צוואות

1. צוואה בפני עדים

השכיחה ביותר, יכולה להיכתב בכל דרך, בין אם בכתב ידו של המצווה או של אדם אחר ובין אם בהדפסה. כל שצריך הוא שהמצווה יחתום על הצוואה בפני שני עדים שיאשרו בחתימתם בגוף הצוואה כי המצווה חתם על עליה ובנוסף יש להוסיף תאריך.

בכל מקרה בו צפוי כי יקומו התנגדויות לתוקפה של הצוואה, רצוי אף לתעד את מעמד חתימת הצוואה. תיעוד זה עשוי לחזק מאוד את מעמדה של הצווה ותוקפה.

2. צוואה בכתב יד

על המצווה לערוך בעצמו בכתב ידו בלבד, יש לחתום ולהוסיף תאריך ואין כל צורך בנוכחות עדים.

היתרון של צוואה בכתב יד הוא הפשטות והקלות שניתן לערוך אותה. אך מנגד, החיסרון הוא שבמידה ותהיה התנגדות לצוואה לא יהיה מי שיוכל להעיד על רצונו של המצווה ועל נסיבות עריכתה על מנת לחזק את תוקפה.

3. צוואה בעל פה

נועדה לכסות מצבים בהם המצווה עומד בפני סכנת מוות. אם זה ניתוח מסוכן שעומד לעבור או שנימצא באיזו סיטואציה מסוכנת אשר יוצרת חשש סובייקטיבי ואובייקטיבי להמשך חיי המצווה.

צוואה בעל פה קיימת אך ורק בשיטת המשפט הישראלית והיא נשאבה מהמשפט העברי שם קיימת צוואת "שכיב מרע". גם פה נדרש מהמצווה להגיד את צוואתו בפני שני עדים, אין זה משנה אם הם ביחד או לחוד.

על מנת שתהיה תקפה, על העדים להעלות את צוואת המצווה על הכתב בדרך של "זיכרון דברים" ולהפקידו אצל רשם הירושות. סמוך ככל שניתן לקרות האירוע.

צוואה בעל פה תהיה תקפה ל- 30 ימים ממועד עריכתה. כך שבמידה והסיכון שאילץ את המצווה לערוך צוואתו בעל פה מלכתחילה אינו התממש, עליו לערוך צוואה בכתב.

4. צוואה בפני רשות

נערכת בפני שופט, דיין או נוטריון. בסוג צוואה זה על המצווה לומר את צוואתו בפני השופט הדיין או הנוטריון. הם מעלים את דברי המצווה על הכתב ומוסיפים את חותמתם.

צוואה בפני שופט או דיין היא נדירה, אולם צוואות בפני נוטריון הן שכיחות יותר.

מדוע עדיפה צוואה על פני הורשה על פי דין ?

ירושה על פי דין בעצם מבצעת חלוקה שמשקפת את רוב אופיים של אזרחי המדינה. באופן כללי (למעט חריגים בחוק) חלוקת העיזבון תתחלק כך שבן הזוג הנותר יקבל מחצית וצאצאי המוריש מחצית.

אמנם חלוקה זו נשמעת הגיונית לרובנו אך יש לשים לב שלמרות זאת היא עשויה ליצור מצבים בהם ייווצרו סכסוכים בתוך המשפחה. סכסוכים עלולים להוביל להליך משפטי מיותר שהיה יכול להימנע עם צוואה מפורטת שמנחה בדיוק איך יש לחלק את העיזבון ובאילו תנאים.

הצוואה מאפשרת למוריש לקבוע מבעוד מועד איך הוא חפץ שיחולק עזבונו לאחר לכתו. לשם כך חוק הירושה קבע מספר מנגנונים המאפשרים למוריש להשיג את מבוקשו.

להלן מספר דוגמאות:

יורש אחר יורש – מנגנון זה נועד לאפשר למוריש לקבוע אם במידה ויורש על פי צוואה ילך לעולמו עוד לפני מות המוריש יוכל המוריש לקבוע מי יירש במקומו את חלקו בעיזבון.
יורש על תנאי מפסיק – מנגנון זה מאפשר למוריש לקבוע תנאים, שאם יתקיימו או במידה ויפר המוריש את התנאי תישלל זכותו לרשת את חלקו בעיזבון.
יורש במקום יורש – המוריש יכול לקבוע בצוואתו תנאים אשר בהתקיימותם יזכו יורש מסוים בחלק מעיזבונו או כולו, כגון שהיורש יתחתן או שיתגורר בארץ. במידה והיורש לא יעמוד בתנאים של המוריש, קם המנגנון של יורש במקום יורש. לפיו יחליף יורש אחר את היורש שלא עמד בתנאיי המוריש ובכך יעניק תמריץ לאותו יורש באמת לקיים את רצון המוריש.
יורש על תנאי דוחה – באותו אופן ניתן לקבוע תנאי שידחה את זכאותו של היורש בחלקו בעיזבון עד שיעמוד בתנאי המוריש שהגדיר בצוואתו. מנגנון זה מקנה יתרון משמעותי כאשר מדובר שיורשים שיש להם נושים.

איך לכתוב צוואה ולהימנע מסכסוכים?

מטרת המוריש בסופו של דבר בבואו לכתוב צוואה היא לשקף את רצונו על הצד הטוב ביותר. ומנגד למנוע סכסוכים עתידיים העלולים להתפתח עקב חלוקת העיזבון.

לפניכם מספר עצות חשובות אשר יסייעו לכם לכתיבת צוואה תוך מניעת סכסוכים משפחתיים ותביעות בין יורשים בנוגע לפרשנות הצוואה.

לא להסתפק בברירת המחדל המצוי בחוק

לעיתים קרובות יכול מנגנון ברירת המחדל שקובע החוק להתאים למוריש ובכך לגרום לו לחשוב שמנגנון זה מספיק. אך לא כך הדבר, החוק אמנם קובע את דרך חלוקת העיזבון במקרה בו אין צוואה שהותיר המוריש, אך אין הוא מסדיר תרחישים שונים העלולים לגרום בעתיד לסכסוכים משפחתיים. צוואה מעניקה למוריש את הכוח לקבוע הוראות בדבר חלוקת העיזבון, ניהולו, התנהלות מחייבת בין היורשים ואף מנגנון להסדרת מחלוקת במידה ותתעורר כזו.

לכן רצוי לערוך צוואה מתאימה ובעיקר במקרים בהם היורשים שבהם חפץ המוריש אינם יורשים על פי דין.

לערוך צוואה בעודכם צלולים

ברוב המקרים בהם ירצו בני משפחה שאינם מרוצים ממה שקיבלו או ממה שאינם קיבלו להתנגד לתוקפה של צוואה. לרוב יתקפו את הצוואה בעילות "השפעה בלתי הוגנת" על המנוח או "היעדר כשירות" של המנוח. וזאת על מנת לערער על תוקפה של הצוואה ולגרם לביטולה.

כדי למנוע סיכוי לקבלת טענות כאלו מומלץ לערוך צוואה בשלב מוקדם כשבריאותו של המוריש איתנה, דעתו צלולה וכושר שיפוטו אינו מוטל בספק.

להימנע מהוראות שנועדו לשלוט ביורשים

ככל שהעיזבון כולל ממון רב והמון נכסים כך גדלה נטייה של המוריש לקבוע הוראות שנועדו להמשיך לשלוט בעיזבונו עד כדי שליטה ביורשים עצמם. הוראות מסוג זה שהלכה למעשה שולטות ביורשים דרך חלקם בעיזבון שירשו נמצאו. ברובם הגדול, מזיקות יותר ממועילות, בכך שגורמים לסכסוכים רבים בין יורשי העיזבון.

כיוצא בכך, כאשר המוריש רוצה לקבוע מנגנוני שליטה, יש לעשות זאת באופן גמיש תוך צפייה כל שניתן של מצבים משתנים שיכולים להתפתח עם השנים.

חלוקת נכסים או חלוקת אחוזים

פעמים רבות בכתיבת הצוואה חושב המוריש האם לחלק את עזבונו על פי אחוזים או לחלק את נכסיו כך שכל נכס יועבר בשלמות ליורש אחר.

יש לקחת בחשבון שצוואה יכולה להתממש שנים רבות לאחר כתיבתה, לכן יש לקחת בחשבון דבר זה שכן ערכם של נכסים יכול לעלות ויכול גם לרדת. אך מנגד יכול ליצור מצב בו יש שני נכסים בהם שותפים שני אחים, כאשר לכל אחד 50% מכל נכס. במקום שיכלו להתחלק בצורה הרבה יותר נוחה ויעילה בה יקבל כל אח נכס בשלמות ויוכל להשתמש בו מבלי להיות תלוי באחיו.

לכן נדרשת בחינה מקצועית של מצבת הנכסים על מנת לקבוע איזו דרך יותר מתאימה בהתאם לנסיבות הספציפיות לאותו מוריש ויורשיו.

צוואות הדדיות

ישנם בני זוג הבוחרים לערוך צוואות הדדיות אך חוק הירושה מטיל הגבלות על בן הזוג שנותר לאחר פטירת בן הזוג הראשון. במידה ובן הזוג הנותר ירצה לשנות את צוואתו ההדדית לאחר מות בן הזוג הראשון, יאלץ בן הזוג הנותר להחזיר את כל מה שירש מבן הזוג לפי הצוואה ההדדית.

לכן, חשוב נורא לקבוע הוראות ומנגנונים אשר ישקפו את רצון בני הזוג להתנהל עם חלקו בעיזבון ואף להגדיר באילו מצבים ניתן יהיה לשנות את הצוואה ההדדית לאחר מות בן הזוג לאחר פטירתו. על מנת שלא יגיעו למצב שהם נאלצים להשיב את חלקם בעיזבון.

הפקדת הצוואה

כפי שצוין לעיל ישנם מקרים בהם נדרש להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושות על מנת שתהיה תקפה. אך ישנם מקרים שבהם על אף שאין דרישה כזו רצוי להפקיד את הצוואה אצל רשם הירושות.

כך למשל, במקרה בו צפוי כי הצוואה לא תגיע לידי כולם או שהיא תתגלה על ידי מי שיש לו אינטרס שלא לחשוף אותה.

הפקדת הצוואה אצל רשם הירושות מבטיחה שהיא תיחשף, שכל בקשה בעניינה תעלה באופן אוטומטי את הצוואה שהופקדה.

תנאי סילוק בצוואה

צוואה יכולה לכלול מנגנונים אשר יפחיתו משמעותית את האפשרות לכך שמישהו יתנגד לקיומה. אחד המנגנונים הוא "תניית סילוקין". תנאי זה בעצם מנשל מהירושה יורש שלא עמד בתנאי הצוואה.

כך לדוגמה, ניתן להכניס תנאי סילוק, על פיו מי שיתנגד לקיום המצווה ינושל מחלקו בירושה. בדרך זו אותו יורש ששקל להתנגד לקיום הצוואה מסיבה זו או אחרת ישקול טוב את כדאיות ההתנגדות ורוב הסיכויים שלא יתנגד כלל.

אישור רפואי

ישנם מקרים בהם המוריש חולה או קשיש באופן הפוגע בצלילותו בחשיבה וביכולת לקבל החלטות. במקרים כאלו המתנגדים לצוואה נוטים להטיל ספק בכשירותו של המוריש בעת כתיבת צוואתו.

לכן במקרים בהם כושר שיפוטו של מוריש מוטל בספק, רצוי להקדים תרופה למכה ולדאוג כי המוריש ייפגש עם הרופא המלווה אותו במטרה. על מנת שיאשר כי על אף אותן מחלות, כושר שיפוטו של המוריש אינו נפגע והוא עורך את צוואתו בדעת צלולה.

עילות לביטול צוואה

ניתן לתקוף את תוקפה של צוואה בבית המשפט אשר בסמכותו לשנות סעיפים ואף לבטלה. העילות לביטול/שינוי הינם רבות ומגוונות. לרוב קשה לצפות אותם. לדוגמה: טענה להשפעה בלתי הוגנת על המוריש, כושר שיפוט לקוי של המוריש, מעורבות יורש בעריכת הצוואה ועוד…

על כן רצוי להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום.

יש לפעול מהר

במקרה של תקיפת צוואה יש חלון הזדמנויות מצומם לפעול ולכן יש לפעול מהר ככל שניתן. לפני שהצדדים שערכו את הצוואה יתודרכו איך להגיב לטענות המתנגדים ובכך יבלמו את פסילת הצוואה.

למה כדאי לעשות צוואה אצל עורך דין ?

כפי שפורט לעיל, כל אדם יכול לערוך לעצמו צוואה או לחתום עליה בנוכחות עדים. מכיוון שהצוואה היא מסמך שצפוי להיבחן רק לאחר פטירת המוריש, כך שבמידה ויהיו שגיאות בצוואה או באופן עריכתה המוריש לא יוכל לתקן אותן.

עורכי הדין המתמחים בעריכת צוואות עורכים מאות צוואות ועל כן הסיכוי שימצאו שגיאות בצוואה גבוהה מאוד. כמו כן עורך דין מקצועי יודע מהם הנקודות הטורפה של כל מקרה שעלולות להביא לביטול הצוואה. הוא לצפותן ולהגן על הצוואה אם זה באופן עריכתה או בסעיפים מסוימים שיוכנסו לצוואה על מנת להגן עליה.

בעריכת צוואה מוטל המון על הכף. יש להניח את העמודה המשפטית למי שעוסק בתחום ובכך למנוע טעויות גורליות.

הפוסט צוואה – כך תדאג לעתיד המשפחה שלך הופיע לראשונה ב-הזכות המשפטית לאזרח.